המנהל והסגן - שותפים בכל 

ניהול מוסדות חינוך בימינו כיום-מרתק,מעניין,מסובך ומלא אתגרים.

למנהל שהוא מנהיג יש סגן או סגנים, האם המנהל מטיל משימות לסגנים? או שמא הטוב והיעיל ביותר להצלחה הוא לטפח שותפות אמיתית "באחריות" ובכלים החינוכיים כדי להעפיל לראש הפסגה.

הקב"ה ברא עולמנו בבניית ייחודיותו של כל אדם, כאשר המנהיג משלב בחשיבה ובעשייה את הסגנים-כדמויות שותפות בעלות ערך גבוה המקביל למנהל עצמו-הוא מגביר את המוטיבציה של סגניו ובעיקר יוצר "סדנא","קבוצה","לימוד בחברותא" המאפשר דיון משותף על כל דילמה ובעיה, מגביר את היוזמות ופותח שערי יצירתיות.

כאשר ההתחדשות המתמדת ותהליכי השינוי פרוסה בפני יותר מוחות הנושאים כאמור באחריות – הרי התוצרים – התפוקות על כל רעיון יהיו איכותיים ומעולים יותר.

ככל שמנהל-מנהיג מצוין בימינו יטמיע את "השיתופיות" הרי תהליך קבלת ההחלטות,התמודדות עם דילמות וקונפליקטים,תכנון יעדים וקביעת מתכונים לבניית חזון יהיו איכותיים ויישומיים.

כאשר השיתופיות משודרת כלפי חוץ,כאשר ההורים,הרשות והפיקוח מודעים "לדואט הניהולי" – הרי הם מגבירים בהם – בכל הסובב את ביה"ס בטחון ודימוי חיובי וערכי, ברור שיש וקיים כל הזמן מנהל העומד בראש המערכת,אך ככל שכולם יודעים שכל העשייה מעוגנת בחשיבה צוותית עם המנהיג – הרי זקיפות הקומה מגביהה עוף.

כאשר קיימת שקיפות אמיתית ואיכותית – קיים אמון הדדי ואהבת אדם.

השיווק בהנהלה מגובש ומלוכד מרתק ומעולה.

כמובן שקיימת בעיה עם מנהל-מנהיג המחפש לבטא סמכות ועוצמה,או מנהל שהאגו האישי שלו נוטה להגיע לשמים.

בשיתופיות חייבים לשלב המון אמון ופרגון הדדי מירבי,חובה ליצור חיי חברה אמיתית,האינטרסים חייבים להיות מעולים ומשולבים בערבות הדדית, ברור שקיים צורך בשיתופיות אמיתית ונכונה גם בחלוקת תפקידים ברורים ומוגדרים.

שהרי כל אחד וייחודיותו המנטלית האינטלקטואלית והרגשית השונה,לכן יש צורך לאתר את נקודת החוזק שבכל אחד,ללמוד יתרונות כל מוביל-מנהיג לטפח נקודות האור הללו ולעודד כל הזמן את כל השותפים.

להחדיר בכל "הבוסים" העומדים בראש בית הספר-חשיבום הויכוחים, הדילמות, השקלא וטריא ושאילת השאלות עלינו-כל כל אחד מאתנו-ללמוד מהמתודה העיקרית שהפכה את עמנו-לחכמים בעולם = "לימוד בחברותות", הבנוי בעיקרו על השמעת החכמה האדרה במוח כל אחד והקשבה לדעותיו של האחר.

כך בנויה הגמרא-אותה למדו במשך אלפיים שנה-בכל אתר ואתר בעולמנו.

צוות מוביל-מנהל מנהיג וסגניו-המטפחים מועדים קבועים,לחשיבה,

לתכנון ולקביעת רעיונות ויעדים תוך כדי נתינת "במה" לכל אחד בכל רגע להשמיע הטמון במוחו-להתווכח ולשאול שאלות ,הרי התוצרים-התפוקות תהיינה מעולות ואיכותיות.

תהליך קבלת החלטות משותפות מגביר את המוטיבציה הרצון והנחישות של כל יחיד להצליח בתהליך הממושך-למצוא נק' התורפה,להיות יצירתיים ולהתגבר על כל בעיה ותקלה.

ברור-שיש להטיל על כל סגן כולל המנהל-המנהיג תפקידים מוגדרים בעשייה, אך הכל – חייב להיות מוחלט בקבוצה תוך השמעת דעות והקשבה.

לעולם,יש להגיע למסקנה אחת בכל דילמות וויכוחים ועל כל אחד מההנהלה-לבצע את ההחלטה שהתקבלה-גם אם היא מנוגדת לדעתו שהושמעה. הנהלה משותפת-מאפשרת לכל אחד-מנהל או סגנים לעשות את מה שהוא טוב בו.

בהיותי מפקח מחוזי – שילבתי את צוות הפיקוח בחשיבה-ובעשייה-כשותפים בכל.

כל החלטה התקבלה לאחר דיונים וויכוחים,בהמשך המפקח המעולה "בהערכה" זכה להוביל תחומו החזק בכל המחוז אל מול כל המנהלים, כך הטוב בהחדרת "אקלים מיטבי","האוריינות","המתמטיקה","הייעוץ" "והחינוך החברתי".

ברור באופן חד-משמעי של"אגו האישי" של המוביל אין מקום בניהול משותף.

מנהל-מנהיג-שותף,חייב גם לקבל דעות חבריו בהנהלה.

חילוקי דעות הוא דבר חיובי ערכי וחכם עד... עד... עד... לקבלת החלטה סופית,או אז חייבת כל ההנהלה כולל המנהל-המנהיג לבצע בזקיפות קומה בעוצמה בנחישות ובעוז את ההחלטה שהתקבלה.

כפי שציינתי – תמיד... תמיד... תמיד... חייבת להיות חזות אחידה כלפי חוץ.

אף כי ההחלטות שהתקבלו נבעו מויכוחים ומחילוקי דעות.

עקרון מהותי וחשוב עליהם על המנהל-המנהיג לשמור ולהקפיד,כאשר גם ויכוח קשה ללא החלטות, ראוי לבצע "הפסקה" ל-24 שעות,ולהמשיך בדיון כשהיחסים והויכוחים מתקררים.

מותר וראוי שהמנהל וסגניו יקבלו החלטות בשילוב התייעצות עם גורמים נוספים המודעים היטב לדילמות ולנושאים הנדונים, היינו כאשר תלמידים או מורים ממעיטים בקריאה,ראוי לצרף את היועצת, או אם הרכזת החברתית או את האוריינית או מדריכה חיצונית-כדי לסייע בדיונים ובקבלת החלטות.

אנו מודעים לכך שלעיתים צריך לדעת לוותר גם כשהנושא-משמעותי וכואב,כך המצב בכל "מוסד חינוכי" ובכל "עסק" יש רגעים ומצבים לא פתורים, עלינו להתגבר ולהמשיך בזקיפות קומה.

כאשר-פועלים בשיתופיות-ובנשיאה באחריות משולבת-ניתן להמשיך בכל התכניות האירועים והפעילויות גם כאשר מישהו מהצוות המוביל חסר,במילואים או משתתף באירוע חיצוני.

סיעור המוחות המתמיד מאפשר מציאת פתרונות יצירתיים,פיתוח יוזמות ורעיונות חדשניים,מגביר את המוטיבציה של כל הצוות ופותח דלתות למציאת פתרונות לדילמות וקונפליקטים המתרחשים בבית הספר.

כאשר החזית כלפי חוץ אחידה,כאשר מיישרים קו אחיד ומלוכד לאחר קיום הדיונים וסיעור המוחין קיימת חשיבה הולמת ואחידה בכל תחום ובכל בעיה.

חובה להקנות בכל חבר בהנהלה המשותפת "אמונה" בעצמו ואמונה בחברים ולהגביר את "הרצון" להצליח-במשימות המשותפות.

חובה על כל חבר הנהלה משותפת,לקבל על עצמו תחומי אחריות להגות,להוביל ולתכנן רעיונות יצירתיים בעיקר בתחום האופייני לו.

גם כשקיים צוות משותף-חשוב שלכל אחד יהיו תחומי אחריות אישיים.

כל אחד לוקח החלטות ואחריות בתחומו-גם כאשר ההחלטות המהותיות היו משותפות.

חשוב מאוד שהמנהל-המנהיג יצור חיי חברה ואהבת אדם של חברי ההנהלה המשותפת זקיפות קומתו של כל יחיד,תחושה טובה מתוך שמחה ואושר של כל שותף-מגבירים בו את החכמה והרצון ליזום ולהתחדש, השמח-פורה ואיכותי יותר.

ויכוחים,דיונים ושאילת שאלות בסיעור המוחין אינן בזבוז זמן ובודאי לא בזבוז באנרגיות פנימיות-יש בהם עוצמה וחשיבות לקבל החלטות נבונות.

כאמור,חלוקת תפקידים ברורה בין חברי הצוות המשותף,פרגון הדדי ובניית חיי חברה יוצר צוות מלוכד ומאושר ומונע חיכוכים.

מותר וחובה ללמוד ולהפנים בתוך כל אחד מחברי הצוות המשותף-המוביל,את עקרון "הפשרה",לעיתים אין ברירה וחייבים להתפשר,כך נוצר איזון חכם המוביל להישגים נפלאים.

שילוב כוחות של הצוות מעניק כוח גדול יותר, ראוי לאפשר לכל אחד מחברי הצוות המוביל להמשיך בתחומים-החזקים שלו,בתחומי ההובי והתחביב של כל אחד,למנוע צוות רובוטים שכולם חושבים ופועלים יחדיו בכל תחום וכל רגע.

אנסה לסכם הכתוב-בכמה טיפים עקרוניים לפתוח צוות משותף בתחום החינוך – בניהול מוסדות חינוך –

• אמון וכבוד הדדי בצוות – חייבים לפתח אמון וכבוד הדדי,לפתוח ערוצי תקשורת פתוחים,משובים הדדיים כל הזמן וחשיבה טובה כדי ליישם אי הסכמות.

• חזות אחידה – קרונות הרכבת חייבים לנוע באותו מסלול, כולם

צריכים להיות חלק מבניין איתן וחזק.

כל שותף-הוא חוליה משרשרת הניצחון-האיתנה והחזקה.

המורים,ההורים וכל הסביבה חייבים לדעת להכיר ולהוקיר עמלם האיכותי והמצוין של הצוות המוביל.האיכויות תגענה רק אם הצוות יוביל חזית אחידה.

• טובים השניים מן האחד – מנהל-מנהיג חייב להאמין בחבריו

וידידיו הסגנים ולהאמין שהחכמה,היוזמות היצירתיות קיימות גם בחבריו השותפות ולהבין כי שני מוחות שותפים שווים ל-3 מוחות.

• חלוקת תפקידים – ברורה:בניהול משותף קיים סיעור מוחין

והקשבה לכל חשיבה ואמירה של כל אחד מהצוות,אך יש חשיבות שבסופו של כל דיון,יידע כל אחד מה תפקידו ואחריותו האישית.

הצלחת ניהול משותף מחייב חלוקת תפקידים מוגדרת ואיתנה,

חשוב שהמנהל-המנהיג,יטפח תחום זה-ברגישות,באהבה ובנחישות,ששום תחום חינוכי ערכי לימודי וחברתי לא יפלו בין הכיסאות.

• "השפה" חייבת להיות שונה – שימוש רב יותר במילה "אנחנו"

מאשר המילה "אני".

חובה להעצים היטב כל יחיד בצוות המשותף ולהקנות לכל אחד מהם השימוש "ברבים", כך יוצרים מוטיבציה ותחושת שותפות ושייכות אמיתית של כל יחיד.

• הענקת "אחריות" – מילת מפתח לכל הצלחה, לכל שותף בצוות

חייבים להגדיר בדיוק תפקידיו ותחומי עשייתו-ועליו לשאת על כתפיו "האחריות" המלאה ליישום כל הפרטים ולהצליח.

אף כי כאמור-בצוות משותף ובסיעור מוחין מקשיבים לדעות שונות ולרעיונות נרחבים, אך בסופו של כל דיון – על מישהו מהצוות לקבל עליו "האחריות" לעשייה ולהצלחה.

• השיתופיות חייבת להיות מיושמת – לאורך זמן, חובה לקיים ישיבות תכופות כדי לגבש הצוות לחבורה מלוכדת וחברית,כך שומרים על אמון הדדי וחזית אחידה.

כל דו"ח וכל רעיון יצירתי כלפי חוץ ראוי שיתקבל כעמלם של הצוות החושב וההוגה.

• העצמת כל אחד מהצוות – ראוי לפתח כל אחד מהצוות

בהשתלמויות,בהשכלה אקדמית ובהתפתחות אישית האופיינית לו-לייחודיותו.

ככל שחברי הצוות חכמים אקדמאיים ונבונים- ראוי ללמוד כל הזמן מחבר צוות הלומד ומשתלב – ולהקשיב לתחומו.

• בניית חיי חברה – קוד מנצח.

כל חבר בהנהלה המשותפת, חייב להרגיש שהוא חלק מהותי בצוות, על המנהל-המנהיג חובה לבנות חיי חברה – אין בזה בזבוז זמן, חיי החברה מוסיפים המון שמחה ומגבירים חשיבה יצירתית מתוך שמחה ואושר.

10.המנהל-המנהיג נשאר תמיד המנהל המוביל – הוא הדמות      הדומיננטית כלפי הפיקוח,הרשות והסובב את בית הספר.     הוא האדם המייצג את המוסד החינוכי בכל אירוע ובכל מפגש,אך      כלפי בית הספר וכלפי חוץ עליו להפגין חשיבות עבודת הצוות

     המאפיינת את בית ספרו.     עליו להפיץ תורתו המשותפת ולהאדירה, לתאר בכל פורום

     חשיבות בניית הצוות, להדגיש כי הצלחת בית הספר והישגיו      הפוריים נובעים בעיקרם מצוות ההנהלה הפורה והמבורך.